
בניין עתידני למחקר
אבן הבניין הלבנה מרחפת מעל המרתף המזוגג. הבנייה הנועזת של המבנה המרשים תואמת את ייעודו: זהו מקום של מדע, מרכז המחקר, שהוא גם אופטימלי מבחינת אנרגיה.

התכנון של בניין ההוראה והמחקר החדש של אוניברסיטת גרה-אייזנך, הממלכה השיתופית, מתאר שלושה אזורי שימוש הממוקמים זה על גבי זה. המבנה הקוביסטי והשטוח בולט רק 8 מטרים ומשתלב בצורה חלקה בשטח הנרחב. קומת הבסיס מזוגגת מהרצפה עד התקרה סופגת את עומסי השטח העליון הנרחב. חלונות הסרט מונחים על ידי קורות, כך שהחיבורים בין הזכוכיות צריכים להיות איטומים רק בסיליקון. זה נראה אלגנטי וחסכוני. החזית הבהירה של הבניין העצום שמעליו בולטת. הוא עשוי מאלמנטים טרומיים המבוססים על בטון סיבי פחמן (CF), הוא חזק וזול לייצור. תריסים טרומיים התלויים מהחלונות שוברים את המעטפת ההומוגנית ויוצרים מראה בולט. הם מצלים על חדרי הסמינרים והם קשיחים ודורשים תחזוקה.
סידור החדרים מתוכנן בקפידה ומותאם לצורכי המורים והתלמידים. הבניין נגיש דרך מספר כניסות. הכניסה הראשית מכילה חדרי ישיבות, מטבחון, ארכיון ו...
נקודות מפגש לסטודנטים. המעבדות ממוקמות בקומת המרתף, מוקפות בשירותי בניין, מחסנים, שירותים וכו'. מצפון, ישנם חדרי התעמלות, הדרכה, פעילויות יצירה ואזור חיצוני אטרקטיבי. אזור זה יכול לשמש גם לאירועים תרבותיים.

בטון חשוף על הקירות, התקרות והרצפה, יחד עם אלמנטים כהים של קירות וריהוט, יוצרים אווירת עבודה שלווה. אור מציף את התקרות הפתוחות מעל המסדרונות המובילים לחדרי הסמינרים. קירור וחימום נוצרים בקומת הקרקע. שם ממוקמת גם מערכת מיזוג האוויר למעבדות ולחדרי הסמינרים. מיקומן התת-קרקעי של המעבדות הוא יתרון, שכן הן כמעט ולא מתחממות בקיץ. מערכת פוטו-וולטאית בשטח של 420 מ"ר תומכת בחלקה של אנרגיה מתחדשת בתפיסת האנרגיה.

